<h1>ארחות חיים הלכ' טרפות סימן כ"ה</h1>
<h2>דף מו:</h2>
וכתב עוד סירכא היוצאת בשיפולי ריאה פסולה כאלו נסרכת מן הגב ובין שתהא נסרכת משיפולי לשיפולי בין שתהא נסרכת משיפולי לחתוך האונא טרפה ע"כ. ויש אומרים שכל אותן מקומות חדין שבאורך האונות אית להו דינא דחתוכא דאוני לבד משפולי דאוני שאם תעלה סרכא משפולי דאוני לשפולי דאוני טרפה שאין לו דין אותן מקומות חדין שכתבנו אלא כל סרכא היוצאה מהשפולי לאיזה מקום (שתצטרך) [שתסתרך] טרפה וכן הורה הר"ם ב"ן ז"ל הלכה למעשה לבודקים שהיו בימיו בגירונה וי"א שכל אותן מקומות חדין יש להן דין שיפולי לטרוף בהן כל סירכא וכן דעת הר"י ז"ל והר"ף כאשר כתבנו. וסירכא העולה מתחת אונא לדופן [טרפה] אלא א"כ עולה מגבה או מצדה או משיפולה ואין הפרש בין גדולה בין קטנה כי הכל אסור ע"כ. ועינוניתא דוורדא כל היכא דסריכא טרפה שהכל שלא כסדרן הוא אך אם היא דבוקה בכיס שלה יש מכשירין אותה והוא שלא תהיה שם (בלא) פלוש והמנהג לאסרה אפילו בלא פלוש.
והר' דוד ב"ר לוי כתב כלל לכל עניני הריאה וז"ל אונא לדופן כשרה אפילו אין מכה בדופן ובין שתצא הסרכא מחתוך האונין לדופן או מגג האונין לדופן מקום רביתה היא וכשרה. וכל מקום שבאונין לאחר חתוך נמי (דאינו) [דינו] כאונין ומשם לדופן או לשדרה כשרה. אבל מצד פנימי של אונין לדופן לאו מקום רביתה הוא ואוסרין אותה.
